<h1>אבודרהם סדר הדלקת נר חנוכה</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ואם חל ראש חודש טבת בשבת מוציאין שלשה ספרי תורות. באחד קורין ששה בעניינו של יום, ובשני של ראש חודש, שמתחיל וקורא וביום השבת, עם ובראשי חדשיכם. ובשלישי קורא המפטיר של חנוכה, דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ומפטירין בשל חנוכה, ומניחין של ראש חודש, משום דסליק עניניה, כלומר שסיים בו. ועוד משום דפירסומי ניסא עדיף. ואם תאמר, למה לא נאמר גם כן בכאן תדיר קודם, ומפטירין בשל ראש חודש. יש לומר, דהיכא אמרינן דתדיר קודם, כשאפשר לקיים את שניהם, כגון בקריאת הפרשיות, אבל בכאן אי אפשר לקיים את שניהם, מפני שאין קורין שתי הפטרות, ולפיכך אמרינן פירסומי ניסא עדיף. ובאלו הארצות נוהגין לומר קדיש אחר כל ספר מהשלשה ספרים. כתב גאון בתשובה, שאין לומר קדיש אחר הספר הראשון, מאחר שלא גמרו עדיין כל חובת היום, שהן שבעה שעולים, אלא אחר הספר השני אומר קדיש, וכן אחר השלישי, שאין אומרים קדיש אלא אחר שבעה בשבת, או אחר חמישה ביום טוב. וכן כתב הרא"ש.
ואם חל ראש חודש בחול מוציאים שני ספרי תורות, וקורין באחד של ראש חודש, כהן לוי וישראל, ובשני אחד של חנוכה. וכל שמונת ימי חנוכה אומר לאחר התפילה, במקום תפלה לדוד, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. שגם כן קורין בחנוכת המשכן כל ימי חנוכה, כמו שאמרנו. ובשבת שבחנוכה אומר מזמור זה אחר יושב בסתר עליון. ואם הוא ראש חודש וחנוכה קורין תחילה ברכי נפשי את ה'. ואחר כך מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, כמו שאמרנו.
<h2>דף ל:</h2>
ובכל יום מוציאין ספר תורה, וקורין בו שלשה אנשים בפרשת נשא בנשיאים. ומפרש הטעם בפסיקתא (רבתי פרק י') מפני שנשלמה מלאכת המשכן בחמשה ועשרים בכסלו, ומתחילים מפרשת כה תברכו את בני ישראל, וקורא משם עד וביום הראשון עם כהן ולוי, וישראל קורא וביום הראשון. והטעם שמתחילין בברכת כהנים, מפני שנעשה הנס על ידי חשמונאי ובניו, שהיו כהנים. ביום השני כהן קורא וביום השני עד פר אחד בן בקר. ולוי עד וביום השלישי. וישראל חוזר וקורא וביום השני כולו. מפני שצריכין לעשרה פסוקים, ואם יקרא מקרבן שני ארבעה, לתשלום עשרה, לא ישתיירו מן המנין אלא שנים, ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים, ועל כן קורא קרבן שני כולו, וכן עושין בכל יום. ביום שמיני מתחילין וביום השמיני, וגומרין עד סוף הסדר. ומוסיפין עוד מפרשת בהעלותך, עד כן עשה את המנורה, כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות. ובשבת שבחנוכה מוציאין שני ספרי תורות, באחד קורין שבעה גברי בענינו של יום. ובשני קורא המפטיר של חנוכה, ומפטירין בנרות זכריה (ב', י"ד) רני ושמחי, עד תשואות חן חן לה. ואם חלו בו שתי שבתות, מפטירין בשבת שני במלכים (מלכים א ז', מ') בנרות של שלמה ויעש חירם, עד מעיר דוד היא ציון.
